מכתב פתוח לממשלה: הורים קוראים לתוכנית כלכלית-אקלימית דחופה למען עתיד הילדים
עודכן: 13 בנוב׳ 2020
להלן נוסח מכתב פתוח לממשלה, שתנועת ״הורים למען האקלים״ שלחה לשרי הממשלה, ובהמשך התגובות שהתקבלו למכתב: כ"א בתמוז ה'תש"פ 13.7.2020
לכבוד:
ח״כ גילה גמליאל - השרה להגנת הסביבה
ח״כ יובל שטייניץ - שר האנרגיה
ח״כ ישראל כ״ץ - שר האוצר
ח"כ עמיר פרץ - שר הכלכלה והתעשייה
ח"כ יזהר שי - שר המדע והטכנולוגיה
ח"כ יולי (יואל) אדלשטיין - שר הבריאות
נכבדינו,
הנדון: הורים קוראים לתוכנית כלכלית-אקלימית דחופה למען עתיד הילדים
כולנו אוהבים את ילדינו יותר מכל. כולנו רוצים להיות מסוגלים להסתכל להם בעיניים ולומר להם שעשינו הכל למענם.
כשנגיף הקורונה התפרץ וטלטל את עולמנו, קיבלנו הצצה לתוצאותיו של משבר שיהיה גדול ומסוכן פי-כמה, חסר תקדים ובלתי הפיך: המשבר האקלימי והאקולוגי עלול להוביל בעשורים הקרובים לקריסה אקולוגית, חקלאית, כלכלית, בריאותית וחברתית, ולאיים על עצם הקיום האנושי. אגן הים התיכון בו שוכנת מדינת ישראל מושפע במיוחד ע"י התחממות ומידבור מואצים, שצפויים לערער את הבטחון הלאומי ואת היציבות הפוליטית והחברתית הנפיצים ממילא, ואת המחיר הכבד ישלמו על בשרם הילדים והנכדים, שלנו ושלכם.
חרף הדחיפות להערך ולבלום את האסון, יעדי הפעולה שקבעה ממשלת ישראל והמאמצים ליישומם דלים מאוד. למרבה הצער אף ניכרת מגמה הפוכה, של תמיכה בתעשיות האחראיות לנזקים מלכתחילה, ובראשן תעשיית דלקי המאובנים. הפיתוי להשגת מימון למשבר הנוכחי ממרבצי גז ונפט בישראל, שנראה, כביכול, זמין - מטעה ומסוכן, משום שאינו לוקח בחשבון את המגמות הכלכליות הנוכחיות בעולם, הנובעות מהדרישה האזרחית להשאיר את הדלקים הפוסיליים באדמה, ולהפסיק את ההשקעות בהן. מדאיגה גם התוכנית הנוכחית לרופף את הרגולציה ולהפקיע מהמשרד להגנת הסביבה את סמכויותיו המוגבלות כבר עכשיו, ולהחליש גם את הרשויות המקומיות. כל צעד לבניית תחנות-כח מונעות בגז, להקמת צינורות גז או למתן רשיונות לחיפושי נפט, גז ופצלי-שמן - הוא כמו עוד מסמר בארון הקבורה של הדור הבא. האם תוכלו לקחת על עצמכם אחריות נוראית כזאת?
אנחנו קוראים לכם, כהורים אל הורים וכאזרחים אל נבחרינו, להכיר במצב החירום ולהציב את משבר האקלים בראש סדר היום הפוליטי. נצלו את ההתארגנות המחודשת שנכפתה על המשק כדי לרתום את המגזר העסקי והטכנולוגי לתכנית חדשה וכוללת, שתספק פתרונות לשיקום כלכלי תוך עמידה בקנה אחד עם המלצות אנשי המקצוע לאסטרטגיה בת-קיימא.
נוכחנו במשבר הקורונה שהמנהיגות הישראלית יודעת לגייס משאבים ולנקוט באמצעים חסרי-תקדים - גם כאלה שלא דמיינו או שחשבנו אותם לבלתי-אפשריים - כדי להגן על אזרחיה מאיום קיומי. ההתמודדות עם משבר האקלים היא צו מוסרי והישרדותי מהמעלה הראשונה, ובניגוד לקורונה - הפתרונות ידועים, קיימים, מתפתחים ומשתפרים. כאומת סטארטאפ ברוכת יצירתיות וחדשנות, למדינת ישראל היכולת וההזדמנות לעמוד בגאון בחוד החנית של המאבק העולמי.
זהו מאבק על עתיד היקר לנו מכל - הילדים שלנו. עלינו מוטלת האחריות והחובה לעשות כל שביכולתנו להגן על חייהם. ועליכם, כנבחרי ציבור, מוטלת האחריות להוביל מדיניות שתבטיח עתיד ראוי לדורות הבאים פה במדינת ישראל. אנו מבטיחים לעמוד מאחוריכם בכל צעד שתעשו בכיוון זה.
בכבוד רב,
הורים למען האקלים - ישראל
העתקים:
נשלחו העתקים לכל חברי הממשלה
ח״כ מיקי חיימוביץ׳ - יו״ר ועדת פנים והגנת הסביבה
ח״כ אבי דיכטר - יו״ר הועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט
ח״כ משה גפני - יו״ר ועדת הכספים
ח״כ יעקב מרגי - יו״ר ועדת הכלכלה
תשובת השרה גילה גמליאל:
בס"ד כ״ה חשוון, תשפ״א 12 נובמבר 2020 לכבוד הורים למען האקלים - ישראל שלום רב,
הנדון: פנייתכם בנושא תוכנית כלכלית-אקלימית דחופה למען עתיד הילדים הנס שהחלטתם להניף בגאון, של דאגה לאקלים מתוך הדאגה הכנה לעתיד ילדינו, נוגע במיוחד לליבי כאם לבנות צעירות, ומחדד גם עבורי את התפקיד החשוב שהמשרד להגנת הסביבה שבראשו אני עומדת, ממלא בשמירה על העתיד של כולנו. אני מודה לכם מאוד על פעילותכם בנושא. עם פרוץ משבר הקורונה, התעמקה ההבנה העולמית שמשבר האקלים מהווה את אחד האתגרים והאיומים הגדולים ביותר העומדים בפני האנושות בעשורים הקרובים, וכי יש להחיש את הפעולות להפחתת גזי חממה ולהיערכות לשינוי אקלים בכדי להבטיח את עתיד ילדינו. אין ספק שנדרש שינוי מהותי של דפוסי הפעולה של הכלכלה הגלובלית, יחד עם הצורך המיידי בהיערכות לשינוי אקלים ברמה המקומית והלאומית. מתוך הבנה של גודל השעה, בכוונתי להגיש עד סוף שנת 2020 לאישור הממשלה את החזון והאסטרטגיה הלאומית בנושא האקלים, אשר יכללו יעדים כמותיים ומדידים עד לשנת 2050 ותכניות פעולה ליישום במהלך העשור הקרוב. כל זאת, על-פי התחייבות ישראל לאמנת האקלים. מרגע שיאושרו על ידי הממשלה, יהפכו היעדים והאסטרטגיה ל"עמוד האש" לתוכניות הפיתוח והצמיחה במשק. כמובן שמימוש האסטרטגיה הזו מחייב את המשק לעבור בהדרגה מהשקעה בטכנולוגיות מזהמות, לתשתיות יעילות, בריאות וכלכליות המבוססות על אנרגיות מתחדשות ומעבר לכלכלה דלת זיהום ומשגשגת אשר תצעיד את ישראל לעמוד בשורה אחת עם המדינות המפותחות והמתקדמות ביותר. לעניין היערכות לשינוי אקלים, קיבלה ממשלת ישראל את החלטה מס' 9204 להיערכות לשינוי אקלים, ומזה כשנתיים פועלת המנהלת להיערכות לשינוי אקלים בהובלת המשרד להגנת הסביבה, על הכנת תכניות היערכות ברמת השלטון המקומי וגיבוש פעולות לקידום יישומן. דו"ח ראשון של המנהלת יושלם בימים הקרובים, ויוגש גם הוא לממשלה. פעולות אלו יאפשרו לישראל להתחיל בהיערכות הנדרשת על מנת למנוע פגיעה בנפש ורכוש ולבנות את החוסן החברתי, הכלכלי והסביבתי שיבטיח את עתיד ילדינו וייתן מענה לא רק למשבר האקלים, אלא גם למשבר האקולוגי ומשבר הקורונה. אני מודה לכם שוב על המעורבות בנושא, ומזמינה אתכם להיות איתי ועם צוותי בקשר רציף בנוגע לכל רעיון, מחשבה או הצעה שעשויים לסייע לנו במאבק המשותף במשבר האקלים. בברכה, ח"כ גילה גמליאל
השרה להגנת הסביבה
תגובת ח״כ מיקי חיימוביץ׳:
כ"ז תמוז תש"פ 19 יולי 2020
לכבוד, חברי ארגון "הורים למען האקלים" הנדון: מענה לפנייתכם מיום 13.7.2020 לפני כשנתיים נחשפתי לראשונה לנאומה של גרטה טונברג בוועידה הכלכלית בדאבוס:
"אתם אומרים שאתם אוהבים את הילדים שלכם , אבל אתם הורסים את העתיד שלהם" אמרה גרטה בכאב למנהיגי העולם. אני זוכרת ששמעתי את הדברים והבנתי כי חייבים לעשות מעשה. לכן, כמי שעוסקת כבר שנים בנושא האקלים והסביבה כשנפתחה בפני האפשרות להיכנס לפוליטיקה ולהיות בין מקבלי ההחלטות עשיתי את הצעד (הלא פשוט) ויצאתי לדרך חדשה על מנת לנסות ולהביא לשינוי המיוחל ביחסה של מדינת ישראל לסוגיית משבר האקלים. הילדים האלה – שפועלים למען האקלים הם התקווה שלנו והגיבוי שהם מקבלים מכם חשוב ביותר. לכן, חשוב לי לברך אתכם על פועלכם ולהבהיר שאני שותפה לעמדתכם בנוגע לחשיבות ובהילות הטיפול בהערכות למשבר האקלים.
הדיון הראשון שקיימתי עם בחירתי ליושבת ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה הוקדש לחשיבה איך אפשר להפוך את משבר הקורונה להזדמנות. לפי תפיסה זו יש לנצל גם את ההזדמנויות הנקרות כתוצאה ממשבר הקורונה, ולהביא לצמיחה מחודשת של המשק דרך קידום "תעשיות ירוקות" שיטיבו עם הכלכלה, הסביבה, והבריאות של כולנו, ויפחיתו את זיהום האוויר. בעקבות דיון זה התחלנו לקדם את יוזמת "יום עבודה מרחוק" שתחסוך בפקקים, בכסף רב ובזיהום אוויר מתחבורה. העליתי את הצעת החוק שלי לקידום פאנלים סולאריים על גגות מבנים חדשים כפי שיש חובת התקנה של דודי שמש, בנוסף העלינו הצעות סביבתיות רבות נוספות וקיימנו דיונים במגוון רחב של נושאים סביבתיים כמו הגנה על השטחים הפתוחים במרחב ירושלים, תכנית "ישראל נקייה" להפחתת הפסולת בישראל ובמרחב הפתוח, הטיפול בתופעת שריפות הפסולת הפיראטיות, בעיית השכונות הכלואות ללא תשתית, פינוי המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה, הזיהום הסביבתי שעלול להגרם כתוצאה מאישור תוכנית כריית הפוספטים בשדה בריר, היערכות למשבר האקלים, ועוד נושאים רבים וחשובים.
אנא דעו – ברצוני שוועדת הפנים והגנת הסביבה תהווה גם לכם, כמו לשאר פעילי הסביבה וגם לכלל הציבור כתובת ובית להשמיע ולהעלות את הנושאים האלו. העיסוק בנושאים הללו הוא לא פריווילגיה, זה העיסוק בבריאות שלנו, בכלכלה שלנו, ובעתיד שלנו.
ישר כוח ותודה על הפנייה!
בכבוד רב, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה ח"כ מיקי חיימוביץ'
תגובה מטעם השר עמיר פרץ:
הורים יקרים,
ראשית ברצוני להודות לכם על פועלכם בנושא חשוב זה והתגייסותכם למען הילדים של כולנו ועתידנו שלנו.
השר עמיר פרץ הביא למהפכה של ממש בהובלתו את חוק שקיות הניילון בהיותו השר להגנת הסביבה, חוק שצמצם משמעותי ובצורה כבירה את השימוש בשקיות פלסטיק בארץ וכתוצאה מכך הביא לצמצום מאסיבי של זיהום.
השר רואה בנושא הסביבה נושא חשוב ופועל לקידומו גם במשרד הכלכלה בהובלתו אשר מקדם את התפיסה של כלכלה מעגלית המבוססת על שימור משאבים, העלאת ערכם וצמצום בזבוז, תוך השאת תועלות כלכליות וסביבתיות. תחום זה זוהה בעולם כבעל פוטנציאל כלכלי וסביבתי מהפכני, ומדינות רבות פועלות לקידומו והטמעתו בתעשייה, כאשר אנו עדים לאחרונה לאור משבר הקורונה על החשיבות הרבה בשימוש יעיל בחומרי גלם, משאבים וייעול שרשרת האספקה.
משבר הקורונה מייצר הזדמנות לתעשייה לבחון מחדש שיטות עבודה מסורתיות ולאמץ פתרונות חדשניים, כגון שימוש במודלים של כלכלה מעגלית. חברות צריכות להסתכל לטווח הרחוק יותר.
משרד הכלכלה פועל במטרה לקדם תעשייה, צומחת, סביבתית ומשגשגת תוך מינוף ההזדמנות הכלכלית עבור התעשייה מדרישות סביבתיות, עמידה ברגולציה סביבתית וקידום תעשיית המיחזור.
סביבה ופיתוח בר קיימא בכל הקשור לתעשייה, אמנות סביבתיות בין-לאומיות, בחקיקה מקומית הנובעת מדרישות סביבתיות וכן הטמעה בזרועות הסיוע השונות של המשרד שיקולי סביבה.
להלן רק כמה מהפרויקטים שמשרד הכלכלה בראשות השר מפעיל בנושא:
· מרכז להתייעלות במשאבים בתעשייה - פרוייקט חמש שנתי בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, בתקציב של 51 מלש"ח לקידום הזדמנויות לשיפור הפיריון, הטמעת חדשנות ופתרונות מתקדמים להתייעלות של תהליך הייצור והפחתה של ההשפעה הסביבתית בתעשייה. מבוצע ע"י הפעלת מוקד ידע תוך אבחון וייעוץ פרטני לחברות התעשייתיות בשירות מסובסד. המרכז החל לפעול במרץ 2020.
· תכנית סימביוזה תעשייתית - פרויקט פורץ דרך עבור המשק הישראלי, אשר עוסק ביצירת שיתופי פעולה בין גורמים שונים כך שתוצרי הלוואי והפסולות של תעשייה מסוימת, יוכלו לשמש כמשאב עבור אחרת. בחודש אפריל 2020 הסתיים פיילוט בן שנה ורשם הצלחה רבה, כאשר גויסו לאורכו מעל 1600 לקוחות, מופו אלפי זרמי פסולת ונחתמו כ-70 עסקאות עם תועלת כלכלית של כ-85 מלש''ח בשנה, וצמצום הטמנה של כ-472 אלף טון פסולת בשנה.
לאור הצלחת הפיילוט נחתם הסכם בין משרדי עם המשרד להגנ"ס על הרחבת התכנית לארבע שנים נוספות בהיקף של 20 מלש"ח.
· מעבדת חדשנות לקלינטק – שותפות עם המשרד להגנ"ס ורשות החדשנות המעבדה תהווה כר לפיתוח רעיונות לפתרונות טכנולוגיים פורצי דרך בתחומי הסביבה ותספק ליזמים וחברות הזנק ידע ומומחיות באמצעות שיתוף פעולה בין שחקנים מובילים בתעשייה הישראלית.
· קידום תעשיית המיחזור - ליווי וסיוע לסקטור המיחזור בכלים הקיימים ופיתוח כלים חדשים כגון הסרת חסמים רגולטורים להטמעת חומרים ממוחזרים בתשתיות. כמו כן קידום תוכנית בשיתוף פעולה עם הגנ"ס ומינהל תכנון לאיתור קרקע ייעודית עבור מפעלי מיחזור ומיון.
השר ימשיך לפעול למען הסביבה ולמען עתידנו ועתיד ילדינו,
תודה על פנייתכם,
בברכה,
אנה נמקוב
לשכת שר הכלכלה
תגובת סיגל סדצקי מטעם משרד הבריאות:
י"ט האב התש"פ 09 אוגוסט 2020 316648920 (בתשובה נא ציין מספרנו) מס' תיק – 21א לכבוד הורים למען האקלים - ישראל באמצעות דוא"ל: horim@perents4climate.org.il
שלום רב, הנדון: הורים קוראים לתוכנית כלכלית-אקלימית דחופה למען עתיד הילדים-תגובת משרד הבריאות
סימוכין: מכתבכם מיום 13.7.20
שינויי אקלים הם תופעה מוכרת בעולם כולו המתבטאים בתופעות מזג אוויר קיצוניות, נצפות עלייה בתדירות התופעות האלה במקום גאוגרפיים ספציפיים ולאורך זמן.
על פי נתונים מדעיים במקומות מעודכנים, אזור ים תיכוני כולל מדינת ישראל הוא אזור בעל השפעות משמעותיות של שינויים המתבטאים בעלייה בטמפרטורה ממוצעת לאורך השנים.
משרד הבריאות הוא שותף מלא בגיבוש התוכנית הלאומית להסתגלות לשינויי האקלים וליישומה בישראל.
במסגרת פעילותו הגיש המשרד מסמכים בתחומי אחריותו המקצועית, כאשר הם מהווים חלק אינטגרלי מכלל התוכנית הלאומית. לצורך קידום התוכנית הוקמה מנהלת שינוי אקלים שבראשה המשרד להגנת הסביבה. במסגרת זו משרד הבריאות שותף למספר צוותי עבודה, וכן הקים צוות עבודה ייעודי מטעמו לנושא
היערכות בריאותית לשינויי אקלים.
צוות ייעודי זה קידם, בין השאר, הגדרה של תוצאים בריאותיים רלוונטיים, סבר של מנגנוני התפתחותם, דרכי ניטורם והמלצות היערכות לצורך מניעתם ו/או מזעור נזקיהם.
תופעת שינוי אקלים, מוסברת ברובה על ידי מעשה ידי אדם, כולל תהליכי שריפת דלקים פוסיליים המעלים ריכוז גזי חממה (פחמן דו-חמצני, מתאן) ומזהמי אוויר שונים (חלקיקים, חומרים אורגניים נדיפים וכו'). חשיפת הציבור למזהמים אלה גורמת לביטוי תוצאים בריאותיים אקוטיים וכרוניים במערכת נשימתית, לב
וכלי דם, ואף ביטוי של סכרת, עודף משקל, בעיות קוגניציה ומחלות סרטן. במנהלת, משרד הבריאות
בשנים האחרונות משרד הבריאות תמך בשימוש בגז טבעי לצורך הפקת אנרגיה לעומת שימוש בסולר ופחם מתוך הבנה שמדובר על חומר גלם המאופיין בפליטה נמוכה יותר של מזהמי אוויר ושחרור כמות פחותה יותר של גזי חממה.
נכון להיום, משרד הבריאות מודע להתפתחות טכנולוגיות חדשות לרבות טכנולוגיות בעלות יכולת להפיק אנרגיה נקייה וירוקה. חשוב להדגיש שמדובר על שימוש באנרגיה סולרית או הקמת טורבינות רוח. משרד הבריאות עוקב אחר התפתחות הידע בנושא המאפשר שימוש רחב באוכלוסייה עם התחשבות ואיזון בין שיקולי כדאיות כלכלית ושמירה על בריאות האוכלוסייה.
בברכה,
פרופ' סיגל סדצקי ראש שרותי בריאות הציבור (היוצאת)
Comments