אז מי אשם בהצפות החורף?

כתב: שמוליק לוטטי

הצפות בהוד השרון. צילום: אסי דבילנסקי

אז מי אשם בהצפות של השבועיים האחרונים?

לפעמים אנחנו נתקלים במונח שזורק את האסוציאציות שלנו רחוק מאוד, כ"כ רחוק שאנחנו לא מצליחים לדמיין איך הוא קשור אלינו. למשל "מפולת בשווקי מזרח אסיה", או "שוק המזון בווהאן שבסין". גם "משבר האקלים" הוא מונח כזה. המחשבות מיד נודדות לדובי קוטב רעבים. מה לנו ולהם? אבל ההצפות של סוף השבוע האחרון כאילו באו להבהיר לנו שזה לא כך.

השנה האחרונה הראתה לנו שגבולות מפרידים רק בין אנשים. הם חסרי משמעות לכל השאר. הקורונה וכמוה גם שינויי האקלים, אינם זקוקים לדרכון ואינם חוששים מקנה רובה מאיים. הם מגיעים לכל מקום ומקפידים לא לקפח שום פינה.

אפילו כאן, ממש בשכונות שלנו.

ההצפות הדרמטיות וחילוצי התושבים של סוף השבוע האחרון לא באמת הגיעו בהפתעה. השירות המטאורולוגי ואינספור מדענים אחרים מתריעים כי שינויי האקלים גורמים לכך שהחורף של פעם נכחד, ועכשיו המשקעים מגיעים לרוב בצרורות. כמויות גדולות מאוד של גשמים בזמן קצר הן מהמאפיינים של "החורף החדש". ואם אתם דואגים לילדות ולילדים, לא בטוח שאתם רוצים בכלל לשמוע על "הקיץ החדש".

~

יש מה לעשות עם גשמים כאלה. הרשויות השונות צריכות לאפשר חלחול טוב של מי הגשמים, לשפר את הניקוז של מה שלא חלחל, להערך עם מענים לצרכי התושבים ולפתח את חוסן האוכלוסיה. ויש עוד מה להערך גם לשינויי האקלים האחרים.

שינויים אלה ואחרים ניתן לצמצם באמצעות פעולות שלנו. זוהי החובה מוסרית של הרשויות והתושבים כולם גם להפחית. להפחית בתרומתנו לגזי החממה שמניעים את גלגלי השיניים של שינויי האקלים. להרבות שימוש באנרגיה סולארית על חשבון נפט וגז, להפסיק לצרוך בשר, להפסיק לכרות עצים ולהרבות בעצים חדשים, להפחית שימוש בתחבורה פרטית ולהיגמל מתרבות הצריכה הבלתי נשלטת.

~

בניגוד לסיפורי האגדות, עוד ועוד גזי חממה אינם משפרים את העתיד של ילדינו, להיפך. העתיד שממתין להם אינו מבטיח במיוחד, אלא אם נצליח כולנו להתעשת.

משבר האקלים כבר כאן. הוא אינו נחלתם הבלעדית של הפינגווינים באנטארקטיקה שפגשו לא מזמן לראשונה בחייהם טמפרטורה של 20 מעלות, לא של דובי הקוטב השורדים על קרח מידלדל, וגם לא של היערות הנשרפים בארצות הברית, באמאזונס, בסיביר או באוסטרליה.

משבר האקלים כבר כאן. בחורפים המציפים ובקיצים הלוהטים של ישראל, המתחממת יחד עם האזור כולו פי 2 מהממוצע העולמי.

~

משבר האקלים כבר כאן. ממש כאן. גם אם תרצו, לא מדובר באגדה.

לילדות ולילדים שלנו יש תקווה אחת: אנחנו. הירשמו לרשימת התפוצה בלשונית "הצטרפו אלינו״, וסמנו את הקבוצה המתאימה לאזורכם. הצטרפו לתנועה הולכת ומתרחבת של מי שמגלה אכפתיות לעתיד הפעוטות והתינוקות שלהם, הילדים והנוער שלהן. יחד נזיז הרים. כי הילדים שלנו הם הכל.

אם תרצו, אין זו אגדה.